אחת התופעות הנפשיות הנפוצות ביותר בימינו הינה הפרעות קשב וריכוז. לפעמים נתקל בהם תחת השם הלועזי ADHD, לעיתים ADD (ללא היפראקטיביות), אך בפועל מדובר בתופעה מודרנית יחסים אשר יש לתהות על משמעותה והחשיבות שלה מבחינה קלינית וטיפולית.
בעוד טיפולים שונים כגון: טיפולים תרופתיים, נפשיים, וכדומה. מציעים מענה ממוקד להתמודד עם הפרעות הקשב והריכוז, הטיפול הרגשי מציע קרקע פתוחה ומבינה להציף לא רק את ה"בעיה" עצמה, אלא גם את העולם התכני-הנפשי של המטופל.
בכך, למעשה, הפרעת הקשב והריכוז הופכת להיות מרכיב בתוך תמונה כוללת יותר, המאפשרת התמודדות רחבה, יציבות והבנייה נפשית מיטבית.
מהי הפרעת קשב וריכוז ואיך ניתן לטפל בה?
לרוב, כאשר מדברים על הפרעות קשב וריכוז, לא מדברים על הפרעה ספציפית ומובחנת אלא על אסופת תופעות אשר מתרגמות בדיאגנוזה זו, ולעיתים האבחנה גם קצת חוטאת לטובתו של הילד – הרי בגילאים צעירים למי יש סבלנות או ריכוז לשבת שעות בבית הספר ולהקשיב, להתמקד, להיות מרוכז כל כך הרבה זמן. מסיבה זו, מופיעה התופעה של "הפרעות קשב וריכוז" כקטגוריה רחבה אשר מתייחסת לקשת רחבה של תופעות.
עם זאת, ישנה דיאגנוזה מצומצמת יותר בעולם הפסיכולוגיה-פסיכיאטריה, אשר מתייחסת בעיקר לתופעה שבה לא קצת קשה להתרכז, או מעט היפראקטיביים כך שזה מפריע למורה ללמד. אלא מצבים שבהם תופעות אלו כל כך חמורות עד כי המטופל אינו יכול להתמודד בסיטואציות נורמטיביות. במצבים כאלו, ייתכן ויהיה צורך בטיפול תרופתי מקל, לרוב לתקופות מסוימות וזמן קצוב.
התרופות להפרעות קשב וריכוז אומנם מועילות באופן נקודתי, אך אין הן פותרות את הבעיה. למעשה, הפתרון התרופתי הינו זמני, אשר נועד בעיקר להשיב רמות מסוימות של איזון, אך שימוש ממושך בתרופות אינו בהכרח בריא, מלווה בתופעות לוואי משמעותיות, ובסופו של דבר אין הן פותרות את הבעיה כאמור.
טיפולים נפשיים נוספים על התרופות, מוכיחים עצמם כיעילים יותר מבחינת יכולת ההתמודדות של המטופל. זאת מכמה סיבות הכוללות רכישת מיומנויות ומודעות לבעיה ותופעותיה, הבנה טובה יותר של ההשלכות ולכן גם לקיחת אחריות אישית על המצב וחלקו של המטופל בו. כמו גם הבניית דרך סובייקטיביות המכוונת להתמודדות מיטיבה יותר בסיטואציות החברתיות אל מול האחר.
מהו טיפול רגשי, כיצד הוא עובד ולמי הוא מועיל?
טיפול רגשי, שונה מטיפול פסיכולוגי קלאסי מבחינת הדגש – הוא מכוון לעולם התוכן הרגשי של המטופל ויכולתו להתמודד עם המצבים הקשים בהם הוא נתקל. למעשה, מדובר בטיפול אשר מייצר קרקע בטוחה להציף חששות, רגשות, דאגות, מחשבות, אהבות, פחדים, קשיים, וכדומה.
בתוך המרחב הזה, אין נכון ולא נכון (מבחינה סובייקטיבית), גם לא מושם דגש על פתרון בעיות, אלא דווקא על היכולת להבין ולהעמיק אל תוך החוויה הסובייקטיבית של המטופל, מתוך התובנה שהדבר יכול להוביל לשקט נפשי, התמודדות טובה יותר עם לחצים וקשיים, ושליטה הנובעת מהבנה של הסיטואציה הנפשית גם מחוץ לטיפול עצמו.
מעבר לכל אלו, יש משהו במרחב המאפשר פתיחות ודיבור לא-אמצעי, אשר מותיר מקום לפריקה, השתחררות, ולאחריהן הבנייה טובה יותר של הביטחון העצמי והתדמית. המטופל פוגש את עצמו מזוויות שונות, לעיתים מתוך הקושי ולעיתים מהצד השני – של האדם המתמודד מולו, וכך לומד לזהות בעצמו את המצבים הקשים והשלכותיהם. הוא גם מבין טוב יותר, מבחינה רגשית, את החוויה ומשמעותה במרחב החברתי.
הטיפול הרגשי מעולה לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, אך גם מתאים מאוד למשפחותיהם – הורים, אחים, וקרובים אחרים. למעשה, בעוד הסובל מההפרעה נאלץ להתמודד עמה באופן ישיר, בני משפחתו גם הם נמצאים במצד רגשי לא פשוט, ולעיתים מעיק מאוד.
היכולת להבין את החוויה הנפשית המורכבת של המטופל, את מה שעובר עליו, ואת הקשיים שנתקלים בהם המערכות שונות (מערכת החינוך, למשל) – אין זה מובן מאליו. שלא לדבר על הקושי הפנים-משפחתי, והבעיות הנוצרות בעקבות כך ברמת המתח השוררת, הלחצים, החששות והפחדים, וכו'.
מבחינות אלו, הטיפול הנפשי מעולה לא רק למי שסובל מהפרעות קשב וריכוז, אלא גם לקרוביו אשר מתקשים לעכל או להתמודד עם הסיטואציה. הטיפול מאפשר מרחב בטוח להתמודדות אישית, אך לעיתים גם משותפת של כמה מחברי המשפחה.
