הפרעת קשב וריכוז מתאפיינת בהתנהגות חסרת מנוחה, חוסר ריכוז או שילוב של שניהם. התסמינים מזינים זה את זה – חוסר המנוחה מגביר את רמת חוסר הריכוז ולהיפך. ההפרעה מלווה בהישגים נמוכים בבית הספר והיא שכיחה מאד – על פי ההערכות כ-5%-10% מהילדים מראים תסמינים האופייניים להפרעה זו. ההפרעה שכיחה הרבה יותר בקרב בנים בהשוואה לבנות, היא נוטה להפוך לתכופה פחות וכוללת אירועים קצרים יותר אחרי גיל 8.
טיפול תרופתי נמצא יעיל בטיפול בהפרעת קשב וריכוז. מחקרים העלו שתרופות שיפרו את התסמינים בקרב 75% מהילדים הסובלים מההפרעה. נמצא כי דווקא חומרים ממריצים כמו אמפטמינים (שמעוררים את הפעילות המוחית) כדוגמת ריטלין, הם בעלי השפעה מרגיעה לילדים היפראקטיביים, זאת בניגוד להשפעתם על מבוגרים שממריצה עוד יותר את הפעילות. תרופות אלה מגבירות את ההיפראקטיביות אצל הילדים הנוטלים אותם וגם מביאות אותם לרמת ריכוז גבוהה יותר ומיקוד רב יותר במטרה.
לא ברור מהן ההשפעות לטווח ארוך של טיפולים תרופתיים, מחקרים רבים לא מצאו הוכחות ליעילות הטיפול התרופתי בהפרעת קשב וריכוז לאורך זמן. כלומר, שיפור בתסמיני ההפרעה יכולה להתקיים במשך זמן מוגבל וייתכן שלאחר פרק זמן זה כבר לא יישמר אותו שיפור בתסמינים.
מדוע יש לקחת טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז?
הורים רבים מעוניינים לתת לילדיהם שסובלים מהפרעת קשב וריכוז טיפול תרופתי משני מניעים נבדלים. המניע הראשון הוא הקלה על עצמם (ההורים). ברגע שמצבו של הילד משתפר, יהיה פחות מאמץ להורים לטפל בילד והיחסים בתוך המשפחה ככל הנראה ישתפרו. המניע השני הוא הקלה על הילד – הפחתה בתסמיני ההפרעה יכולה להביא לשיפור של ההישגים בבית הספר ולשיפור הצד החברתי.
צעד אחד לפני מתן טיפול תרופתי
לפני שמתחילים בטיפול תרופתי לילדים היפראקטיביים, כדאי לברר מספר נקודות חשובות:
חשוב לקבל אבחנה מדויקת של הפרעת ליקוי הקשב ולהיות בטוחים שההתנהגות הבעייתית היא אכן תוצר של ההפרעה ולא תוצר של גורמים אחרים שהם חיצוניים או נסיבתיים כמו רעב או התעללות מצד ילדים אחרים.
חשוב לבחון האם טיפול תרופתי יביא לדיכוי של תגובה נורמלית לחלוטין שנובעת מכך שהילד אינו מתאים למסגרת בה הוא נמצא או שסובל מבעייה אחרת לגמרי שהיא אמיתית ופתירה. דוגמא קצת שונה לכך היא ילדים שסובלים מאוטיזם ומטופלים בשיטות שמדכאות את התגובות הטבעיות שלהם. על פניו, הדבר יעזור להם לתפקד בצורה טובה יותר ביומיום ולהתמודד עם המציאות בצורה טובה יותר, אולם זהו הייחוד שלהם, הדרך שבה הם מביעים את עצמם. האם נכון לעשות למגר את התגובה? האם אין מקום לעדן את התגובות האלה אולם לאפשר להן להתקיים?
בצורה דומה, תגובות בעייתיות של ילדים יכולות לרמז שהם אינם נמצאים במסגרות המתאימות להם. שימוש בתרופות ידכא את ההתנהגות הבעייתית, אולם בעצם דיכוי זה לא נפתרת הבעיה, אלא רק הסימפטום והילד יישאר אומלל וכבוי. הוא יחוש כי הבעיה היא בו ושאין מקום לבקש עזרה או לנסות לפתור את בעיותיו שכן הוא הבעייתי.
סוגים של טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז
הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז כולל מספר תרופות, שהמוכרת ביניהן היא הריטלין. עם זאת, ישנן תרופות אחרות שמטפלות בבעיה זו ויעילות לא פחות. חלק מהתרופות הן:
- ריטלין – הטיפול התרופתי השכיח והמוכר ביותר להפרעות קשב וריכוז. הטיפול ניתן לילדים ומבוגרים שסובלים מבעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות. הריטלין מורכב ממתילפנידאט, אשר משמש כתרופה פסיכוטרופית. הכדור בעל השפעה של 4 שעות.
- ריטלין ארוך טווח (LA) – טיפול תרופתי המיועד לטיפול בזמן ממושך יותר מזה שמוצע בריטלין הרגיל. הכדור בעל השפעה של 8-9 שעות.
- קונצרטה – הינה תרופה המורכבת ממתילפנידאט ומיועדת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והפרעת היפראקטיביות. הכדור בעל השפעה של 10-12 שעות.
- אדרל – תרופה נפוצה בארצות הברית לטיפול בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התרופה היא ממשפחת האמפטמינים.
- סטרטרה – תרופה לטיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות ממשפחת האמפטמינים. הטיפול בתרופת טסרטרה הוא חדש יחסית והוא נמצא בשימוש בעיקר בארצות הברית ובאירופה.
- אפקסור – תרופה שמיועדת לטיפול בעיקר באנשים שסובלים מהפרעות דיכאון וחרדה ונמצא שהיא מאוד אפקטיבית גם בקרב אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות.
- פמולין – תרופה פסיכיאטרית שמטפלת מחלות והפרעות שונות ביניהן הפרעות קשב וריכוז. פמולין אינה נחשבת לפופולארית במיוחד בשל תופעות הלוואי שלה שיכולות לגרום לפגיעה קשה בכבד.
תופעות לוואי בשימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז
חשוב לבחון האם הטיפול התרופתי כדאי בהתחשב בתופעות הלוואי שלו? תופעות לוואי של שימוש בריטלין למשל כוללות דיכוי תיאבון, דיכאון קל, סחרחורת וכאבי ראש. בנוסף התגלה כי יש לשימוש בתרופות השפעה על עיכוב הגדילה. מינונים גבוהים מדי עלולים להביא לפסיכוזות פרנואידיות אצל חלק מהמטופלים.
מכאן עולה שחשוב מאד לנהוג בזהירות בעת מתן טיפול תרופתי לילדים. כל צד חיובי בהחלטה זו מלווה גם בצד שלילי וחשוב להתייחס לכל הצדדים בעת קבלת ההחלטה. בנוסף לכך, טיפול תרופתי לבדו לא יוכל לשפר לחלוטין את מצבו של הילד. חשוב ללוות את הטיפול התרופתי גם בטיפולים נוספים כמו פסיכותרפיה וטיפול התנהגותי.
ראו גם:
הנקה והפרעות קשב וריכוז
