תלמידים הסובלים מלקויות למידה בכלל, ומהפרעות קשב וריכוז בפרט (ADD), ניצבים בפני משימה מורכבת בכל שיעור, הרצאה, עבודה או מבחן. הפרעות הקשב והריכוז מביאות לכך שהתלמידים מתקשים לעקוב אחר הנאמר בשיעורים, כאשר כל התרחשות בכיתה, אפילו קטנה לכאורה, מפריעה להם. אם מוסיפים לכך את הקשיים בהבנת שאלות ובביצוע חישובים, למשל, מבינים עוד יותר את המורכבות.
החדשות המעט יותר מעודדות הן שסטודנטים בעלי לקויות למידה עשויים להיות זכאים לרשימה לא קטנה של הקלות ופטורים, 
הניתנים לאחר אבחון המצב שלהם ובהתאם למדיניות מוסדות ההשכלה ומערכת החינוך בישראל.
המגמה: שיפור הזכויות
עד לפני כמה שנים, רשימת הזכויות של לקויי הלמידה – ובתוכם הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – הייתה מצומצמת במיוחד. אלא שמאז התרחשו כמה דברים. ראשית, המודעות לנושא הפרעות הקשב עלתה, יחד עם מספר המאובחנים (יש שיטענו במאמר מוסגר שנעשה כיום אבחון יתר של הבעיה). הסטודנטים וגורמיהם הרשמיים החלו להילחם על הזכויות שלהם, כשגם מנקודת המבט של מוסדות ההשכלה הגבוהה למיניהם חל שינוי חיובי.
מהו חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה?
כיום, חוק זכויות תלמידים עם ADD במוסדות על תיכוניים מגדיר כי סטודנט או מועמד ללימודים שהוגדר כסובל מלקות למידה זכאי להתאמות ולהקלות שונות, הן בכל הנוגע להליך הקבלה למוסד ההשכלה הגבוהה והן במהלך הלימודים בו. רשימת ההתאמות הספציפיות נקבעת על פי סוג לקות הלמידה, ובהתאם כאמור למדיניות מוסד הלימודים.
כך או כך ברור שמדובר בהתאמות חשובות מאוד, שעשויות להיות ההבדל בין כישלון בלימודים לבין מעבר שלהם בהצלחה, או אפילו עשיית חייל בהם: הארכת זמן במבחנים או בהגשת עבודות, ביצוע בחינות או חלקים מהבחינות בעל פה ולא בכתב, הקראת הבחינה ועוד. הסטודנטים מקבלים פעמים רבות את האפשרות להקליט הרצאות (אם כי היא קיימת גם כך ברוב מוסדות הלימוד). כדי להקל על הסובלים מלקויות הלמידה לעמוד בעומס הלימודים, מוצעת עבורם האופציה לפרוס את התואר שלהם לתקופות ממושכות יותר מאשר ברירת המחדל.
כמובן שסטודנטים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז משתמשים בתרופות במהלך תקופת הלימודים או התואר, המרכזית שבהן היא הריטלין. אבחון הצורך בריטלין והתאמת התרופה הוא סוגיה נפרדת, אבל אין ספק שסטודנטים רבים יטענו שזה מה שעשה עבורם את ההבדל המרכזי ביותר.
כיצד מקבלים את הזכויות?
קבלת ההתאמות אינה דבר מובן מאליו בחלק גדול מהמוסדות, גם בגלל שישנם סטודנטים שלא בהכרח אמורים לקבל את הזכויות – אבל פונים למוסדות בכל זאת במטרה להקל ולו מעט על חייהם במהלך התואר. השלב המרכזי הראשון בדרך לקבלת ההתאמות הוא ביצוע אבחון מוכר המצביע על לקות הלמידה הספציפית, ובמקרה הזה הפרעות קשב וריכוז. על המכתב להיות חתום על ידי מאבחן מוכר, כאשר אם הוא התבצע קודם לכן חשוב לראות מה תוקפו. את האבחון מוסיפים לטופס הבקשה להתאמות אותו מגישים לגורם הרלוונטי במוסד העל תיכוני.
מוסד הלימודים העל תיכוני יבחן את הבקשה והמסמכים הרלוונטיים, ואמור לספק תשובה לכאן או לכאן על עצם מתן ההתאמות תוך פרק זמן של 30 יום. ההחלטה כוללת לא רק התייחסות לגבי סוג ההתאמות, אלא גם להיקפן. בהקשר הזה בוחנים את מסלול הלימודים הספציפי ודרישותיו, למשל בכל הנוגע למשך הארכת הזמן הניתנת. קיימת אפשרות לערער על הבקשה, או לחלופין לנסות להגיש אותה מחדש אם השתנו הנסיבות, התקבל אבחון עדכני ומדויק יותר וכן הלאה.
