פעם, היו קוראים לילדים כאלה עצלנים או טיפשים. אמרו שהם לא ממצים את הפוטנציאל שלהם. היום, התחום של לקויות הלמידה מוכר הרבה יותר, הן בקרב ההורים, הן בקרב הילדים, והן בקרב המערכת החינוכית.
היום יודעים, שילדים הסובלים מלקויות למידה לא זקוקים לביקורת נוספת, אלא לתמיכה, עזרה והתאמה של המערכת החינוכית אליהם, כך שיהיו מסוגלים להגיע להישגים כמו חבריהם, כדי שלא יחוו תסכול וכשלונות, וכדי שיוכלו להתגבר בצורה הטובה ביותר על הלקויות שהופכות את כל תהליכי הלמידה לקשים יותר עבורם.
זכותי לקבל מידע
להורים יש זכות לקבל מבית הספר מידע לגבי הילד שלהם, באופן כללי, ובפרט- באופן השוואתי. המשמעות היא שעל המחנכות לשים לב לרמה הלימודית של כל ילד, לראות איפה נקודות החוזק והחולשה שלו, וכאשר מתעררת נורת אזהרה, לתאר את המצב לאשורו בפני ההורים, להראות את הנקודות שבהן הילד מתעכב בהשוואה למצופה מבני גילו, ובכך לאפשר ולעודד אבחון מתאים שיאשר הגשת סיוע לילד מוקדם ככל האפשר.
כאשר מופנים או פונים לאבחון של לקויות למידה, מורי בית הספר מתבקשים וחייבים למלא שאלונים המתארים את הקשיים (וההצלחות) של הילד. זכותם של ההורים לדרוש את מילוי הטפסים הללו, לשם קיום אבחון מהימן.
גם לאחר שהילד אובחן, זכותם של ההורים להיות מעורבים בתהלכים הבית ספריים שנעשים על מנת לסייע לו. הם זכאים להפגש עם המחנכים, המורים, יועצת ושאר צוות בית הספר. למרות שבדרך כלל בית הספר הוא היוזם של מפגשים אלה, זכותם של ההורים ליזום מפגשים, וזכותם גם להביא עימם איש מקצוע שיסייע בשאלת השאלות הנכונות. הזכות לקבל מידע הינה חלק מזכויות האדם כפי שמפורטות באתר זכותי לדעת של מט"ח.
הזכות לועדת שילוב
כאשר אבחון קובע כי יש לילד לקויות למידה, הוא מופנה לועדת שילוב שתפקידה לבחון את הסיוע הדרוש לילד על מנת שיוכל להמשיך ללמוד במערכת החינוך הרגילה. ועדת השילוב דורשת בדרך כלל שהילד יעבור גם אבחון פסיכולוגי (בנוסף לאבחון הדידקטי), כך שההתאמה תתחשב גם במנת המשכל של הילד, וגם בצרכיו הרגשיים המיוחדים (אם ישנם כאלה).
יש לציין, שלמרות שילדים עם לקויות למידה זכאים לקבלת שעות שילוב, בדרך כלל מספר השעות המצומצם מנותב לילדים הסובלים מלקויות קשות יותר (PDD, הפרעות התנהגות ועוד).
זכות הילד להקלות
מטרתן של ההקלות להשוות את תנאי הלמידה והבחינה של ילדים הסובלים מלקויות למידה לילדים אחרים. אם ילד כותב מאוד לאט, או חושב לאט, למשל, הוא זקוק ליותר זמן על מנת שיוכל לבטא את כל ידיעותיו כמו ילד אחר. ילד שמתקשה בביטוי בכתב, יכול להצליח אם רק יבחן בעל פה.
חשוב להפריד בין זכות הילד להקלות בבית הספר היסודי, לבין הזכות בחטיבת הביניים ובתיכון. בעוד שבכיתות הגבוהות הזכות להקלות ניתנת על ידי משרד החינוך, בהסתמך על אבחונים דידקטיים וההסיטוריה הבית ספרית של הילד, בכיתות היסוד מתן ההקלות וההתאמות אינו דורש אישור של משרד החינוך, ונעשה על פי שיקול דעתו של בית הספר. במובן זה, קל יותר לדרוש ולקבל את ההתאמות שהילד זקוק להן בכיתות היסוד.
בית הספר יכול לאשר לילד להבחן בעל פה, להבחן בנפרד משאר ילדי הכיתה (במקום שקט יותר), או לקבל תוספת זמן. משרד החינוך מאשר הקלות של תוספת זמן, בחינה בעל פה, שכתוב בחינה, הגדלת הפונט בו מודפס השאלון, ותוספת של דפי נוסחאות.
זכויות נוספות
למותר לציין, כי זכותו של כל תלמיד במערכת החינוך לקבל כבוד והתייחסות הוגנת, גם כאשר הוא חריג או סובל מקשיים. בפני ההורים עומדות זכויות נוספות, כגון קבלת נקודות זכות במס הכנסה. ניתן לקבל הקלות נוספות במס הכנסה ובביטוח הלאומי – לשם כך מומלץ לקבל יעוץ מחברות כמו זכותי או מיועץ מס / רואה חשבון.
ראו גם:
מהפכה בחינוך: קבלת הקלות ללא אבחון
זכויות לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז
