הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה הפרעה אשר פוגעת ביכולת למקד את הקשב, גורמת להסחות יתר, לגירויים, פעלתנות יתר ואימפולסיביות וקשיי ריכוז.
בשנים האחרונות, המודעות לקיומה של ההפרעה גברה וכאשר מורים נתקלים בתלמידים בעלי ליקויי למידהשמתקשים להתרכז בשיעור ולכן נוטים לפגר בחומר או להפריע בשיעורים, פעמים רבות הם מפנים את התלמיד לאבחון הפרעות קשב וריכוז. קיימות מספר דרכים לאבחון הפרעות קשב וריכוז:
אבחנה פסיכיאטרית על פי DSM
ה-DSM הינו המגדיר הפסיכיאטרי האמריקאי להפרעות מנטליות. המדריך בנוי בצורה כזו, שניתן לאבחן הפרעות שונות על פי עמידה במספר קריטריונים התנהגותיים שניתן לצפות בהם.
על מנת לאבחן ADHD, על הילד, חייבים לחול לפחות שישה סימפטומים של חוסר קשב, הכוללים חוסר תשומת לב, קושי לשמור על קשב, קושי להקשיב, קושי במילוי הוראות, קושי בארגון מטלות, סלידה מפעילויות שכליות ממושכות, נטייה לאבד חפצים, הסחות מגירויים ונטייה לביצוע פעילויות יומיומיות.
בנוסף, עליו למלא לפחות שישה סימפטומים של פעלתנות יתר, הכוללים תזוזת איברים, היפראקטיביות, תחושת אי שקט, קושי להעסיק את עצמו, תנועה מתמדת ודיבור ללא הפסקה, או של אימפולסיביות, הכוללים נטייה להתפרץ באמצע משפט, קושי בהמתנה לתור ונטייה להפריע לאחרים. אבחון DSM אורך כחצי שנה.
הקושי באבחון המסתמך על ה-DSM בלבד, הוא שאבחון כזה עשוי להיות בעיני המתבונן, כלומר קשה להחליט מתי סימפטום מתקיים במלואו ומתי לא, וכן קשה לבצע אבחנה מבדלת, כלומר לקבוע שלא מדובר בסימפטומים דומים של הפרעות או מצבי חיים אחרים. לכן, בדרך כלל, אבחנת הפרעות קשב לא תעשה על סמך תצפית בלבד.
אבחון פסיכולוגי
סוללה מלאה של אבחון פסיכודיאגנוסטי עשוייה להצביע על תמונה של הפרעת קשב וריכוז. פסיכולוגים רבים עושים שימוש (כחלק אינטגראלי מהסוללה) במבחן האינטליגנציה של קאופמן, מכיוון שזהו המבחן שנותן את התמונה הטובה והמדוייקת ביותר לגבי הפרעות קשב.
יש לציין, שגם באמצעות אבחון, אין פסיכולוג יכול לקבוע אבחנה של הפרעת קשב.יחד עם אבחון פסיכולוגי חייבת להתווסף בדיקה נוירולוגית, שכן יש צורך בשלילת הפרעות נוירולוגיות אחרות. רק רופא יכול לקבוע אבחנה סופית.
שאלונים
כחלק מתהליך האבחון, מתבקשים מוריהם והוריהם של הילדים למלא שאלונים שונים המתארים את התנהגותו של הילד. השאלונים השונים מתייחסים להתנהגות בכיתה ובבית, הישגים לימודיים ורקע התפתחותי.
ניתוח התשובות בשאלונים יכול להצביע על תמונה של הפרעת קשב וריכוז. אחד השאלונים הנפוצים לצורך כך נקרא שאלון קונרס, אך יש גם שאלונים מסוגים אחרים.
מבחנים ממוחשבים
הדרך המקובלת ביותר לחתום אבחון של הפרעת קשב וריכוז (בדרך כלל בנוסף לתצפית, שאלונים, ובדיקה נוירולוגית) הוא מבחן ממוחשב בשם TOVA. במבחן זה מופיע גירוי פשוט על מסך מחשב והילד נדרש ללחוץ על כפתור בנסיבות מסויימות ולא ללחוץ עליו בנסיבות אחרות.
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז נוטים לאבד קשב ולא ללחוץ על הכפתור שצריך, ומצד שני להתנהג באימפולסיביות וכן ללחוץ עליו כשלא צריך. המחשב סופר את מספר וסוג הטעויות וכן מודד את זמן התגובה של הילדים.
על פי תוצאות המבחן, קובע המחשב את קיומה של הפרעת הקשב. בדרך כלל עושים את המבחן פעמיים- פעם אחת בלי תרופה ופעם אחת עם תרופה (כגון ריטלין) שאמורה להעלות את טווח הקשב. אם רואים שרמת הביצוע עלתה כתוצאה משימוש בתרופה, עולה ההסתברות שמדובר בהפרעת קשב וגם שטיפול תרופתי עשוי לעזור.
יש לציין שמבחן TOVA אמור לשמש ככלי עזר באבחון בלבד ואין לבצע אבחון על סמך הביצועים במבחן בלבד.
שיטת NEBA
שיטה זו הינה שיטה חדשה המאבחנת הפרעות קשב וריכוז באמצעות מכשיר NEBA, המודד את גלי המוח של הנבדק בצורה אובייקטיבית. תוצאות גלי המוח של הנבדק נבחנות ומספקות הערכה לגבי התקיימותן של הפרעות קשב וריכוז.
על חשיבות אבחון הפרעות קשב וריכוז בשלבים מוקדמים וההשלכות של אבחון מאוחר
