דיסקלקוליה היא לקות למידה ספציפית הגורמת לקושי בלימודים בנושאי החשבון והמתמטיקה.
ילדים הסובלים מדיסקלקוליה ואינם מאובחנים עשויים למצוא עצמם מתמודדים גם עם קושי קיצוני בלימודים, וגם עם התמודדויות בינאישיות (הרבה פעמים קשה להבין איך ילד שמצליח בכל המקצועות נכשל דווקא במתמטיקה. כמו כן, יש לזכור את המקום המכובד שהמקצועות הריאליים מקבלים בחברתנו כיום).
כמובן שהצעד הראשון בהגשת עזרה לילדים הסובלים מדיסקלקוליה הוא אבחון נכון של הלקות.
מתי לחשוד בדיסקלקוליה
החשד לדיסקלקוליה עולה בראש ובראשונה כאשר הילד מפגין קושי ניכר בחשבון ומתמטיקה. הרבה פעמים בתחילת החשיפה לחשבון הילדים דווקא מצליחים ומבינים, אך כאשר העניינים מסתבכים מעט, חלה ירידה תלולה בהישגיהם.
הקושי עשוי להיות צורני- קושי להשתמש במספרים עצמם, להבין את משמעותם, בלבול בין סימני החשבון הבסיסיים (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ושגיאות חישוב פשוטות.
דיסקלקוליה מתבטאת גם מחוץ לכיתה- קושי בהסתגלות לזמנים, בהתמצאות במרחב (כמו למשל טעויות חוזרות בין ימין לשמאל וכד'). קשיי החישוב מופיעים גם בחיי היומיום- בתשלום, בחישוב עודף, בניהול תקציב אישי וכד'.
כאשר נראה שהילד לוקה בתחומים הנ"ל, וכאשר גם הוא מרגיש שהקושי גדול מכדי להתמודד בעצמו, ראוי לפנות לאיש מקצוע ולערוך אבחון, על מנת לאתר דיסקלקוליה.
כיצד לאבחן דיסקלקוליה?
בבוא אנשי המקצוע לאבחן דיסקלקוליה, יש לזכור שמה שבוחנים הוא תהליך פתרון הבעיות ולא התשובות הסופיות. דיסקלקולים עשויים לפתור נכונה מבחן חשבוני שמותאם לרמה אליה הגיעו בבית הספר. אך כאשר בוחנים את הדרך בה הם פותרים את הבעיות, ניתן לראות את הלקות.
ילדים ללא דיסקלקוליה רוכשים את הטכניקה לפתרון בעיות מתמטיות, ומסוגלים להתאים אותה ולשכלל אותה לפי דרישות הבעיות. ילדים עם דיסקלקוליה פותרים כל תרגיל באותה דרך, גם אם היא אינה יעילה.
בדרך כלל הם לא יצליחו למצוא את הדרך המקוצרת או היעילה לפתור בעיות סבוכות יותר. בנוסף, הילדים מוצאים לעצמם דרך עוקפת כדי לאפשר לעצמם תפקוד חשבוני מינימלי. כך למשל ישתמשו באצבעות על מנת לערוך חישובים פשוטים.
אם כך, המאבחנים מציבים בפני הילדים בעיות חשבוניות שונות, וצופים בדרך בה הילדים מתמודדים עם הבעיות.
בנוסף, ישנן מטלות אשר ילדים דיסקלקולים מתקשים בהן ברב המקרים, למשל מטלות של השוואות כמותיות הדורשות הבנה מספרית עמוקה יותר, ואפילו ספירה במספרים גבוהים.
אבחנה מבדלת
יש לציין, שלא כל קושי במתמטיקה נובע מדיסקלקוליה. חשוב לעשות את האבחנה כדי לתת לילד את הסיוע המתאים לו. קשיים במתמטיקה עשויים להיגרם גם מסיבות סביבתיות ואישיות כגון חרדה (באופן כללי, או חרדה ספציפית ממתמטיקה), הוראה לקויה ובעיות התנהגות שונות (ילדים שלא לומדים, שנעדרים משיעורים, וכד'), ואפילו קשיים בשפה שגורמים לאי-הבנה של השיעורים או לאי הבנה של בעיות חשבוניות מילוליות.
טיפול
דיסקלקולים זקוקים להקלות ועזרה בתחומים הקשורים לחשבון. הטיפול כולל הוראה מתקנת שעוזרת לילדים לרכוש כלים שיעזרו להם להתמודד עם הקושי, וכן הקלות שונות עבור ילדים שהלקות שלהם קשה.
הוראה בכיתה קטנה או אחד– על- אחד מאפשרת ללמד את הילדים שיטות של חשיבה מתמטית, ולתרגל אותם. לדוגמא, קריאת בעיות בקול, תרגילי דמיון, ושינון של אקסיומות מתמטיות עשוי להועיל לילדים.
יש לזכור שהחשבון נמצא בחיי היומיום, ולא רק בכיתה, ולשאוף לכך שהילדים ישיגו לפחות את היכולת להשתמש בחשבון הפשוט בחייהם.
במישור ההקלות, ילדים עם דיסקלקוליה עשויים לקבל הטבות שונות. החל בבחינות מותאמות בעזרת מורה, תוספות זמן, שימוש בחומרי עזר (כגון מחשבון או דפי נוסחאות מורחבים), וכלה בפטור מוחלט ממתמטיקה עבור אותם ילדים הסובלים מדיסקלקוליה קיצונית.
מאמרים נוספים בנושא:
ליווי התפתחותי ללקויי למידה
חינוך מיוחד ללקויי למידה
ליקויי למידה בקופות חולים
