דיאדה היא זוג, ובדרך כלל בשדה הטיפולי כאשר מדברים על דיאדה, הכוונה היא להורה- ילד (באופן קלאסי מדובר באם, שהיא המטפל העיקרי, אך כמובן שאין זו הגדרה מחייבת).
הפסיכואנליטיקן הידוע דונלנד וויניקוט היה הראשון שהתייחס באופן מפורש ומורחב להשפעה של הקשר בין התינוק לאימו על התפתחותו הרגשית של התינוק. לדבריו, החל מהלידה, התינוק זקוק לטיפולה המסור של האם על מנת לחוש את עצמו.
בשלבים מוקדמים התינוק כלל אינו מודע לכך שהוא ואימו הם גופים נפרדים (ולתקופה מסויימת לאחר הלידה, גם האם נשאבת לתחושה זו). האם מספקת את כל צרכיו של התינוק ברגע שהוא מבטא אותם, כך שלא יחוש תסכול. לאט לאט, בהתאם ליכולותיו ההתפתחויות של התינוק, הופכים התסכולים לחלק מחייו, משום שסיפוק הצרכים נעשה פחות מיידי. כאשר התהליך נעשה באופן הדרגתי ותואם, התינוק לומד לאט לאט להפריד את עצמו מהאם באופן בריא.
כמובן, שתהליך הקרבה וההתרחקות ממשיך לאורך הילדות כולה, אפילו בגיל ההתבגרות ואחריו. להתנהגותה של האם, ליכולתה להתאים את עצמה לצרכיו של הילד ולגורמים נוספים באישיותה ותפקודה, קיימת השפעה ממשית על הדרך בה יתפתח הילד.
טיפול דיאדי
טיפול דיאדי מבוסס על ההנחה הנ"ל, ועל התפיסה שהקשר הייחודי של ילד עם הוריו משפיע על תפקודו, התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית, וכן על הקשיים שהוא חווה במהלך חייו ויכולתו להתמודד עימם.
בטיפול דיאדי נעשה שימוש בדרך כלל בטיפול בילדים צעירים ופעוטות, כאשר הילד ואחד ההורים מגיעים לטיפול ביחד (הורה אחד כל פעם- בין אם רק הורה אחד משתתף בטיפול, או שההורים מגיעים לפגישות לסירוגין).
במהלך הטיפול, מזמין המטפל את ההורה לשחק או ליצור באופן ספונטני עם הילד. המטפל צופה באינטרקציה בין ההורה לילד ומנסה לאתר את הקושי במערכת היחסים או בהתנהגויות ההדדיות של הילד וההורה. כך יכול המטפל בזמן אמת להדריך ולכוון את ההורה לדפוסי אינטרקציה חיוביים, מועילים ומתאימים יותר בעבור הילד.
התערבות אפשרית נוספת בטיפול, היא כניסה של המטפל למרחב שבין ההורה לילד על מנת להציג דוגמא. המטפל יכול להתערב במשחק ולהראות להורה דפוסים אלטרנטיביים של משחק והתייחסות לילד, אותם ההורה לומד ויכול ליישם בהזדמנויות אחרות.
ברב המקרים, טיפול דיאדי מלווה בהדרכת הורים, אשר נעשית ללא נוכחות הילד. במפגשים אלה יכול המטפל לדון עם ההורים בדברים שהתרחשו במפגשים עם הילד, לעבד אותם ולהבינם על מנת להקל על הקשיים של ההורים,ולשמוע גם את קולם.
למי מתאים טיפול דיאדי?
ילדים מגיעים לטיפול רגשיים ממגוון רחב של סיבות, החל בהפרעות התנהגות, ליקויי למידה, קשיי קשב וריכוז וכלה בהפרעות רגשיות כגון דיכאון או חרדה. כאשר מדובר בילדים צעירים, בדרך כלל יומלץ על טיפול דיאדי, משום שהוא מאפשר מעורבות אינטנסיבית יותר של ההורים, גם מחוץ לשעות הטיפול. בנוסף, טיפול בו אחד ההורים נמצא באופן קבוע בחדר מקל על הילדים לשתף פעולה עם המטפל.
טיפול דיאדי בליקויי למידה
למרות שטיפול פסיכולוגי לא יכול להעלים את ליקויי הלמידה, ילדים הסובלים מליקויי למידה שונים, נוטים יותר מאחרים לסבול מקשיים נוספים, כגון ירידה במוטיבציה, פגיעה בדימוי העצמי, ליקויים חברתיים, תחושות אשם ובושה וקשיים התנהגותיים.
על כן, מומלץ להורים לילדים הסובלים מלקויות למידה, במקרים מסויימים, להפנות את ילדיהם לטיפולים רגשיים. טיפול דיאדי הוא אלטרנטיבה טובה, משום שהוא מערב גם את ההורים ומאפשר להם ללמוד להיות אלמנט תומך, מפתח ומגדל עבור ילדיהם. טיפול דיאדי יכול להעניק לילדים אינטרקציה חיובית עם ההורים, תמיכה רגשית וכלי התמודדות יעילים עם הקשיים.
