הפרעות קשב וריכוז ובעיות שינה

הפרעות קשב וריכוז ובעיות שינהילדים רבים (וגם מבוגרים) מאובחנים בימינו כבעלי הפרעת קשב וריכוז ADD (לעתים מלווה ההפרעה גם בהיפראקטיביות ADHD). רוב המאובחנים נוטלים לאחר האבחון תרופות מעוררות כגון ריטלין או קונצרטה אשר מגבירות את יכולת הריכוז. אלא שמחקרים מראים שלא בכל המקרים מדובר בהפרעה מולדת הדורשת טיפול תרופתי. מסתבר כי בחלק מהמקרים מדובר בכלל בהפרעות שינה, כך שקיים קשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין בעיות בשינה.

הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נפוצה. ההערכה היא כי 5%-10% מהאוכלוסייה סובלת מהתופעה. ההנחה ברוב המקרים היא כי הבעיה נובעת מפגם מוחי או נוירולוגי מולד. ההפרעה באה לידי ביטוי בחוסר יכולת להתרכז לאורך זמן, בעיקר בביצוע פעילות מונוטונית או סבילה (כגון הקשבה בשיעור), תנועתיות יתר, נטייה לעצבנות ולמצבי רוח שליליים, אימפולסיביות ועוד.

בקרב ילדים פוגעת ההפרעה ביכולתם להקשיב בכיתה ולהצליח בלימודים. הם מזוהים על ידי המורים כתלמידים לא טובים, בעלי יכולות נמוכות, ולעיתים כאשר ישנה גם בעיית התנהגות, הם מסומנים כתלמידים בעייתיים, מפריעים והיחס אליהם נוטה להיות שלילי רוב הזמן. לכל אלה השלכה שלילית על סיכוייהם של ילדים אלה להצליח בבית הספר, ומכאן השלכה משמעותית על עתידם, על הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלהם.

מסיבה זו מטופלים רוב הילדים המאובחנים בטיפול תרופתי כמו רטלין וקונצרטה המשפרים את יכולת הריכוז, ולפעמים בטיפול פסיכולוגי שתפקידו פיתוח שליטה עצמית ושיפור הדימוי העצמי.

הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה

בניגוד להנחה הרווחת כי הפרעות קשב וריכוז נובעות מפגם מולד, מחקרים מהשנים האחרונות מגלים כי ישנן סיבות אחרות. מחקרים רבים הראו כי קיים קשר בין הפרעות שינה בילדים לבין הפרעות קשב וריכוז.

מחקר שנערך לפני מספר שנים על ידי מדענים מהטכניון בבית חולים רמב"ם, אשר בדק 66 ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז גילה כי אחוז ניכר מן הילדים, בעלי הפרעות קשב וריכוז (55% מתוכם) סבלו מהפרעות שינה, זאת לעומת אחוז קטן בהרבה מבין קבוצת הביקורת שכללה ילדים שלא סבלו מבעיית קשב וריכוז.

המחקר בדק את הילדים במעבדת שינה בבית החולים רמב"ם. כל ילד נבדק במעבדת השינה במשך יום שלם, כאשר במהלך יום זה התבקש לישון כמה פעמים ביום. בזמן שהילד ישן, בדקו המדענים מדדי שינה שונים. הסתבר כי ילדים אלה התקשו להגיע לשלב של השינה העמוקה (שנת REM), אלא נשארו בשלבים היותר קלילים של השינה. כמו כן שנתם לא הייתה שלווה. הם נטו להסתובב ולזוז הרבה במהלך השינה, להזיז את הרגלים ואף היו ילדים שנמצא כי סבלו מבעיות נשימה במהלך השינה ועוד.

תשאול של הורי הילדים העלה כי שנתם של הילדים אינה טובה, הם אינם נוהגים לישון בצהרים, וישנים שעות מעטות במהלך הלילה.

המלצת החוקרים להורים לילדים אשר יש חשש כי הם סובלים מהפרעת קשב וריכוז, היא לבדוק את נושא השינה לפני שמחליטים על מתן טיפול תרופתי. החוקרים המליצו להורים לשנות את הרגלי השינה של הילדים. להקפיד על 6-8 שעות שינה. להנהיג טקסי שינה: הולכים לישון בשעה קבועה, מכבים אורות, אולי נוהגים לעשות מנהג קבוע לפני השינה כמו הקראת סיפור לילדים קטנים וקריאה עצמאית של ספר לילדים גדולים יותר.

מחקרים נוספים מעלים כי בקרב ילדים רבים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב וריכוז, ברגע שהייתה הקפדה על שעות השינה וטופלו הפרעות שינה, הפרעת הקשב והריכוז הצטמצמה ואף נעלמה.

מומלץ אם כן, לגבי ילדים המגלים סימנים הדומים להפרעת קשב וריכוז, לבדוק גם את איכות השינה אצל מומחים להפרעות שינה, לפני ההחלטה על מתן טיפול תרופתי.

ראו גם:
הנקה והפרעות קשב וריכוז

דילוג לתוכן