בשנים האחרונות עלה באופן ניכר השימוש בריטלין ובתרופות אחרות להפרעות קשב וריכוז, זאת בעקבות העלייה החדה במספר המאובחנים כסובלים מההפרעות, שעומד כיום על כ-5%-10% מהאוכלוסיה.
לפני כשנה נקבע כי רופאים יוכלו לרשום תרופות לשיפור הקשב והריכוז לא רק למי שסובל מהפרעה ממשית בתחום, אלא לכל מי שמעוניין לשפר את יכולות הקשב שלו, למשל לצורך תקופת המבחנים באוניברסיטה, או לקראת שבוע לחוץ בעבודה- וזאת באם הוא מודע לתופעות הלוואי ונמצא תחת מעקב רופא.
ההבדל היחיד הוא שמי שאיננו מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, נאלץ לשלם על התרופות מכיסו הפרטי, בעוד מי שמאובחן כסובל מההפרעה זכאי לסבסוד התרופה על ידי קופות החולים. למרות ההתוויות החדשות, לא כל רופא בארץ מורשה לרשום ריטלין, אלא רק פסיכיאטרים ונוירולוגים.
ייתכן שבעקבות הממצא החדש המעיד על בטיחות השימוש בתרופה, יוכלו גם רופאי משפחה ורופאי ילדים לספק את התרופה לפציינטים שלהם.
בשנים האחרונות, השימוש הרב בתרופה העלה חשש אצל חלק מהרופאים, כי עם הזמן יתגלה שלתרופה השפעות מסוכנות לגבי בריאות הלב וכלי הדם. זאת בעקבות מספר מקרים שדווחו בשנת 2006, בהם ילדים שנטלו את התרופות סבלו מהתקפי לב, שבץ מוחי או דום לב.
בעקבות מקרים אלה הנחה איגוד הלב האמריקאי את הנוירולוגים, הפסיכיאטרים ורופאי המשפחה לוודא שהמטופלים לא סובלים ממחלות לב לפני רישום התרופה וכך אכן נהגו עד היום. המחקר החדש נבע מהצורך להגביר את הבטחון של מליוני הילדים, בני הנוער והמבוגרים המשתמשים בתרופה.
תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז לא מסוכנות
מחקר חדש ורחב היקף, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ונדרבילט, מוכיח כי הדאגה מיותרת. המחקר מצא שהתרופות להגברת קשב וריכוז– ריטלין, קונצרטה, אדראל ותרופות דומות- אינן מגבירות את הסיכון לשבץ מוחי, דום לב או התקפי לב.
המחקר נערך על ידי ה-FDA, מנהל התרופות האמריקאי, על אוכלוסייה של כמליון ומאתיים אלף ילדים ובני נוער- מגיל שנתיים ועד 24. המחקר כלל תיעוד של תקופת נטילת התרופות לגבי סוג התרופה שניתנה ומינונה, לצד תיעוד התחלואה בתחום הלב וכלי הדם.
כאמור, לא נמצאה השפעה לנטילת התרופות על בריאות מערכת הלב. מחקר זה מהווה חלק ראשון מתוך סדרת מחקרים מקיפים, שנועד להבטיח את בטיחות השימוש בתרופות להגברת קשב וריכוז.
ריטלין – תרופה מעוררת
ריטלין היא תרופה להגברת הקשב והריכוז שניתנת לילדים מעל גיל חמש. החומר הפעיל בתרופה הוא מתילפנידייט, שיוצר עוררות במערכת העצבים. לכאורה, ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז זקוקים דווקא לפעולה ההפוכה, של הרגעה, כיוון שהם ממילא נמצאים במצב של מעין "עירור- יתר", שגורם להם להבחין בכל גירוי סביבם, להתבלבל מעודף גירויים ולסבול מאיפולסיביות ולעתים גם מהיפראקטיביות.
נראה שהתרופות פועלות בצורה פרדוקסלית: העירור הנוסף שיוצרת התרופה גורם דווקא להפחתת אי השקט והגברת הקשב והריכוז.
הריטלין, שנכנס לשימוש לפני כ-50 שנה כתרופה לטיפול בדכאון דווקא, מגביר את שחרור המוליך העצבי דופמין במוח, שמעורב, בין היתר, ביכולות הריכוז והקשב. הריטלין ודומיו יעילים ב-70-80 אחוז מהמקרים להגברת יכולות הקשב והריכוז, ובחלק מהמקרים השיפור ניכר גם בתחום הרגשי וההתנהגותי.
המגרעה של הריטלין היא שלעתים התרופה גורמת לתופעות לוואי, שאחת הנפוצות בהן היא ירידה בתאבון. תופעות לוואי נוספות הן כאבי ראש, קשיי הירדמות, כאבי בטן ועוד. בחלק מהמקרים ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות שינוי המינון. בכל אופן, תופעות אלה נפסקות עם הפסקת נטילת התרופה. מחקרים הוכיחו שריטלין אינו פוגע בהתפתחות ואינו גורם התמכרות.
אולי יעניין אותך גם:
מתנגדים לריטלין? הכתבה הזו עבורכם
