אחרי שנים רבות של תיוג שלילי וחוסר התייחסות לתופעה, מערכות החינוך והבריאות בארץ ובעולם מכירות בהפרעות הקשב והריכוז אצל ילדים ומתמודדת איתה באמצעות טיפולים תרופתיים והתנהגותיים, הפניה לאבחונים, התאמות לימודיות ועוד.
לגבי מבוגרים שסובלים מאותן הפרעות, הבעיה מורכבת יותר: איך מצליחים להתנהל בעולם רווי גירויים כשחשים עייפים ולא מרוכזים? איך אפשר להסביר לסביבה הקרובה את הקושי להתמודד עם קריירה, משפחה, זוגיות סידורים ומחויבויות אחרות בו זמנית? איך לתרץ לרופא שכחה של תור או איך להסביר לבנקאי את הקושי לנהל חשבון מאוזן?
הפרעות קשב וריכוז
כמחצית מהאנשים שסבלו מהפרעות קשב וריכוז בילדותם (חלקם בתקופה שבה לא הייתה כלל מודעות לתופעה) ממשיכים לסבול מתסמינים דומים לאלו של הילדים, פרט להיפראקטיביות שכמעט לא קיימת אצל מבוגרים. גם האימפולסיביות נחלשת במידה מסוימת אך לא לגמרי.
בעוד שבילדות מרבית הסובלים מההפרעה הם בנים, אולי בגלל היפראקטיביות המאפיינת יותר בנים, אצל מבוגרים האחוזים משתווים וישנו אותו מספר של בעלי הפרעות קשב וריכוז בקרב גברים ונשים.
הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים מתבטאות באי שקט, פעלתנות יתר, אימפולסיביות, מצבי רוח, נדידת מחשבות, ליקויי למידה, קושי לנהל משימות, קושי לשמור על לוח זמנים וקושי להתרכז במשימה אחת בכל פעם. מדובר באנשים מפוזרים אבל אינטליגנטיים ויצירתיים, שעם דרכי התמודדות נכונות יכולים להצטיין בתחומים רבים.
רובם לא פונים לטיפול בבעיה ולכן מתקשים להחזיק מעמד במסגרות של לימודים או עבודה, פשוט מפני שהם נוטים לאבד עניין במהירות ונחשבים לעתים ילדותיים או עצלנים. גם בתחום היחסים הבינאישיים, הם חווים תסכולים: רובם אנשים פגיעים, רגישים מאוד לסביבתם ונוטים להגיב במהירות.
בעוד שהפרעות קשב וריכוז הן בעלות מקור אורגני- גנטי, רבים מהסובלים מההפרעה סובלים גם מנוירוטיות עד כדי חרדה של ממש. חרדה זו אינה חלק מהתסמונת אלא מתפתחת במהלך החיים בעקבות קושי להסתדר עם ההפרעה, לצד תחושות של תסכול, דיכאון וחוסר ערך עצמי.
אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים
מבוגרים רבים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נמנעים לעתים מלימודים אקדמאיים מתוך חרדת בחינות, כפי שחוו בתקופת בית הספר. כשסוף סוף הם מחליטים ללמוד, זו הזדמנות עבורם לעבור אבחון הפרעות קשב וריכוז ולהתחיל לטפל בבעיה.
רבים מהמבוגרים אכן מיישמים זאת ומגיעים לאבחון לקראת השחרור מהצבא או לקראת הפסיכומטרי. ישנם הורים שפונים לאבחון לאחר שילדם אובחן כסובל מההפרעה והם מבינים את הקשר הגנטי.
טיפול תרופתי והתנהגותי
יחד עם זאת, רבים מהמבוגרים הפונים לטיפול מגיעים בעקבות הפרעות נלוות- חרדה, דיכאון והתמכרויות שונות ולא בשל הפרעות הקשב והריכוז.
החדשות הטובות הן ששילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי- התנהגותי נחשב כמוצלח במרבית המקרים, לשיפור התסמינים הרגשיים והתפקודיים כאחד.
- טיפול התנהגותי – קוגניטיבי – טיפול פרטני או קבוצתי, המיועד ליצירת שינוי בדפוסי המחשבה וההתנהגות האוטומטיים של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז: למידת טכניקות ארגון, השהיית תגובה וקבלת החלטות, התמודדות עם קשיים רגשיים הקשורים בהפרעה ועוד.
- טיפול תרופתי- הטיפול התרופתי המקובל, ריטלין, שנוי במחלוקת בנוגע לטיפול במבוגרים בעיקר בשל תופעות הלוואי שלה כמו דפיקות לב מואצות ואי שקט. רוב הרופאים מסכימים על כך שהיא מסייעת לריכוז לטווח קצר ולכן מועילה למשל כשניגשים לבחינה.
תופעות לוואי רגשיות כמו דיכאון או חרדה מטופלות לעתים בתרופות ממשפחת ה- SSRI (המשהות את פעילות הסרוטונין במוח), כמו פרוזק, ציפרלקס, לוסטרל וסרוקסט.
ישנם רופאים הטוענים כי לתרופות אלה ישנה גם השפעה עקיפה על הפרעות הקשב עצמן, אך ייתכן כי הפחתת החרדה היא שמסייעת לשיפור הקשב והריכוז.
לעתים תרופות אלה או תרופות אחרות שמשמשות במקור כתרופות אנטי- דיכאוניות ניתנות יחד עם ריטלין.
